פאלמר: האיש שהביא הביתה את החולצה הירוקה ממשחק המאסטרס

לא קל למצוא משהו סמלי על מדף קיר. אבל החולצה הירוקה המוענקת לזוכה בטורניר המאסטרס היא יותר מסתם פריט לבוש פשוט; היא מראה שהמאסטרס הוא סבב הגולף, פריט הלבוש המוכר ביותר במשחק הגולף, ובכל ענפי הספורט. בטקס הענקת הפרסים, הזוכה מקבל עזרה מהאלוף הקודם ללבוש את החולצה הירוקה מול קהל מעריך ומאות מצלמות מהבהבות. אפילו האוהד הכי רגיל יודע שכל אלוף מאסטרס חדש לא רק זוכה באחד מסבבי הגולף היוקרתיים ביותר בעולם, אלא גם בחולצה הירוקה. טורניר המאסטרס מתקיים באוגוסטה נשיונל. מועדון גולףהחלק הירוק הוא צבע הפיירוויי שלו, והוא מגלם את המצוינות, ההישגים, המסורת והניצחון שמגיעים עם משחק במגרש הגולף היוקרתי ביותר הזה.

גארי פלייר, אלוף המאסטרס 3 פעמים, אמר, "התחושה היא שאין שני לה. החולצה הירוקה לא רק אומרת זכייה במאסטרס, היא מסמלת אנשים כמו בוב ג'ונס ואת תרומתו למשחק הגולף. היא גם מסמלת את קליפורד רוברטס, שנתן את ליבו ונשמתו לאוגוסטה נשיונל ולמאסטרס. היא מייצגת סבב גולף גדול, את מגרש הגולף הגדול בעולם, אנשים נהדרים והישגים גדולים. החולצה הירוקה של המאסטרס מגלמת את שלמות הגולף." סניידר נוסע לאוגוסטה מדי שנה. הוא אמר, "כשאתה הולך לארוחת האלופים ומסתכל סביב על כולם שלובשים חולצה ירוקה, אתה מרגיש שאתה בין האנשים המכובדים ביותר בעולם."

במאמריו, מר רוברטס בדרך כלל מתייחס לחולצה הירוקה כ"טוניקה" ולא כ"חולצה". אבל יהיה אשר יהיה השם, מדובר בבגד מאסטרס בעל שורה אחת, 3 כפתורים, בטנת ריון, העשוי מתערובת של 3 יארדים של צמר וסיבים סינתטיים, והוא מאוחסן בארון עץ מקומט בבית המועדון. במהלך 50 השנים האחרונות, ארבעה יצרנים שונים ייצרו את החולצה הירוקה, אך היא תמיד שמרה על מאפייניה הייחודיים: הצבע הירוק, כפתורי הפליז ולוגו מועדון הגולף אוגוסטה נשיונל המעוטר בכיס החזה השמאלי. במהלך השנים, שני לוגואים ייצגו את אוגוסטה נשיונל, אך רק אחד הופיע על החולצה הירוקה: עיגול סביב גרפיקה אמריקאית, יחד עם תורן דגל וחור הממוקמים ישירות על מיקום אוגוסטה נשיונל.

אבל החולצות הירוקות התחילו כצנועות. בשנת 1937, החולצות הירוקות הראשונות נלבשו על ידי חברי מועדון טורניר המאסטרס כדי להקל על הקהל למצוא חברים. בהתחלה, חלק מהחברים לא התלהבו מללבוש ירוק בהיר שכזה, רק כדי להתרגל לזה מאוחר יותר. איש אינו זוכר מי הגה לראשונה את הרעיון להעניק לזוכי המאסטרס חולצות ירוקות וחברות כבוד למועדון הגולף הלאומי אוגוסטה. אבל בשנת 1949 סם סניד הפך לשחקן הראשון שזכה לכבוד כזה, וזכה בתואר בהפרש של שלוש חבטות מעל ג'וני בולה ולויד מנגרום. סם סניידר נזכר, "כל השחקנים היו מופתעים. אף אחד מאיתנו לא ידע שהם הולכים להעניק חולצה". סניידר המשיך וזכה במאסטרס פעמיים נוספות, ב-1952 וב-1954, אך זוכים מרובים לא קיבלו עוד חולצות ירוקות אלא אם כן גודלם השתנה באופן משמעותי בין ניצחונות. סניידר היה יוצא מן הכלל. הוא אמר, "איכשהו החולצה הירוקה הראשונה שלי הלכה לאיבוד ומאז אני לובש את החולצה של בוב ג'ונס. קניתי חדשה ב-1994 כי השרוולים היו קצרים ב-4 אינץ'". בעוד שכל החברים נדרשים לקנות חולצות ירוקות, אלוף המאסטרס לא מקבל חולצה ירוקה עד לאחר שהוא מסיים את הגמר. נהוג שהזוכה לוקח את החולצה הירוקה הביתה למשך שנה ולובש אותה רק בטורנירים ובמרוצים הקשורים לגולף. חולצות ירוקות אינן מורשות לשמש לאירועים הקשורים לפרסום מסחרי. בנוסף, חולצות ירוקות יכלו להילבש רק במועדונים.

בשנת 1961, ארנולד פאלמר, אלוף המאסטרס של 1960, עזר לשחקן יוצא דופן ללבוש את החולצה הירוקה, כאשר רגליו של הדרום אפריקאי טרם דרכו על הקרקע. השחקן אמר, "הייתי מאוד נרגש ושמח לקבל את החולצה הירוקה. החזרתי אותה לדרום אפריקה, כיסיתי אותה בכיסוי פלסטיק יפה מאוד ותליתי אותה בארון. כמובן, לא התכוונתי ללבוש אותה. יום אחד, בערך שנה לאחר מכן, קיבלתי שיחת טלפון ממר רוברטס. הוא אמר 'גארי, אני חושב שלקחת את החולצה הירוקה של סלבריטי רייס הביתה. אסור לאף אחד לעשות את זה'. אמרתי, 'כן, מר רוברטס, לקחתי אותה הביתה. אבל אם אתה רוצה אותה בחזרה, תצטרך להשיג אותה בעצמך'. שנינו צחקנו. הוא אמר, 'בבקשה, בבקשה אל תלבש אותה בשום מקום אחר'. אחרי כל השנים האלה, החולצה הירוקה עדיין תלויה בארון שלי. אני תמיד רואה אותה בכל פעם שאני מחליף בגדים."

החולצה הירוקה שלבש אלוף המאסטרס החדש בטקס הענקת הפרסים הייתה למעשה חולצה בגודל מתאים של חבר שהושאלה מארון העץ המקומט של המועדון.